פסק-דין בתיק ת"ק 23949-03-12

 1.        התובעים הגישו כנגד הנתבעים תביעה על סך 9,973 ש"ח בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע, עת נפגע בחלקו האחורי על ידי רכבו של הנתבע בתאונה מיום 15.12.2011. סכום התביעה מורכב מנזק ישיר לפי דו"ח שמאי בסך של 5,998 ש"ח; ירידת ערך בסך של 2,670 ש"ח; שכ"ט שמאי בסך של 1,350 ש"ח.

2.         חוו"ד השמאי אשר צורפה לכתב התביעה תומכת בכל מרכיבי התביעה שפורטו לעיל.

3.         לאחר הדיון היום בו נשמעו כל הנוגעים בדבר, לרבות התובעת 2 והנתבעת 2 שהיו הנהגות בעת התאונה וכן השמאי שערך את חווה"ד שצורפה לכתב התביעה, התברר מפיו של הנתבע 1, דב מרום, כי העובדה שהתאונה נגרמה באשמת הנתבעת 2 אינה שנויה במחלוקת.

4.         לאחר ששמעתי את כל הנוגעים בדבר, אני מקבל את טענת התובעים, לפיה הנזק, כפי שתועד בחוו"ד השמאי, נגרם בתאונה מיום 15.12.2011 ולא בתאונה אחרת. התובעים נתנו הסבר מניח את הדעת לכך, שחלפו כשלושה שבועות בין מועד התאונה לבין המועד בו נבדק הרכב ע"י השמאי (6.1.2012). אני מקבל את ההסבר של התובעת, לפיו בתחילה סברו התובעים, כי לא נגרם לרכבם נזק של ממש, והתובעת הייתה טרודה באבל על סבתה, ומכאן העיכוב.

5.         למעשה, הטענה לפיה לא ניתן היה להבחין בנזק שנגרם בחלקו האחורי של רכבם של התובעים בעין לא מקצועית נתמכה גם בעדותה של הנתבעת 2. 

6.         לאחר שעיינתי בחוות דעתו של השמאי, אשר אף נחקר על תוכנה במסגרת הדיון היום, אני קובע כי עלות תיקון הרכב משקפת נאמנה את הנזק שנגרם לרכבם של התובעים בתאונה. כפי שהסביר השמאי, בעת ביצוע התיקון פעלו התובעים להקטנת הנזק בכך שאותר מגן אחורי משומש. על כן, אני מקבל במלואה את התביעה לגבי הנזק הישיר לרכב. 

7.         באשר למרכיב ירידת הערך - טוענים הנתבעים כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין ירידת ערך, כל עוד לא הוצג עבר ביטוחי מלא של הרכב. לא מצאתי כל התייחסות לטענה זו מצידם של התובעים. יחד עם זאת, חוו"ד השמאי מסבירה במפורש כי ירידת הערך חושבה רק על בסיס פגיעות שנגרמו באופן ישיר בתאונה נשוא תיק זה. השמאי לא נשאל בנוגע לעניין זה במסגרת חקירתו, ולכן יש לקבל את חוות דעתו גם בעניין זה. לא מצאתי בכתב ההגנה כל טענה לגבי גובה שכ"ט השמאי, כפי שצוין בכתב התביעה. כל שטענו הנתבעים הוא כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין שכ"ט שמאי, שכן חשבון שכה"ט שצורף אינו מהווה הוכחה לתשלום. השאלה אם שכה"ט שולם או לא שולם בפועל אינה נוגעת לנתבעים. כמו כן, ככל שהיה ספק בעניין זה, ניתן היה לשאול על כך את השמאי. בבסיס הדיון שבפניי אין כל יסוד להניח, כי השמאי עשה מלאכתו בהתנדבות.

8.         הנתבע 1 העיד היום מיוזמתו, כי אם היה מקבל מההתחלה את דו"ח הנזק, ייתכן שההתייחסות שלו הייתה אחרת. הנתבע 1 הסביר למעשה, כי הנתבעים התייצבו לדיון רק כדי לומר שהתובע 1 אמר לאשתו בשיחת הטלפון שקיימו ביניהם מיד לאחר התאונה את המילים: " תגידי לשרמוטה הזאת, שאני לא מדבר איתה". ספק רב, אם זמנו השיפוטי היקר של ביהמ"ש נועד כדי לאפשר לנתבע 1 להביע לפרוטוקול את מורת-רוחו מאמירה, בוטה וחסרת-טעם ככל שתהיה, שאמר התובע לאשתו התובעת. יש לציין בנקודה זו, כי התובע 1 אף הודה בשלב הסיכומים, כי אמר את המילים שיוחסו לו, ואף התנצל בפני הנתבעת 2 על השימוש במילה "שרמוטה".

9.         אשר על כן, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסך של 9,973 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (14.3.2012) ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט, לרבות אגרת ביהמ"ש ושכר עדותו של השמאי, בסכום כולל של 2,000 ש"ח. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסה"ד ועד התשלום המלא בפועל.

10.        על פסק הדין ניתן לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד קבלתו .

11.        המזכירות תמציא פס"ד זה לצדדים .

ניתן היום,  ט"ו תמוז תשע"ב, 05 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

הוקלד ע"י כהן ויהיניאק מירב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: